חזרה לעבודה ממשרדי החברה – דרישה לגיטימית או הרעה בתנאי עבודה?
בחודשים האחרונים, אנו עדים לדרישות רבות מצד מעסיקים לעובדיהם לשוב ולעבוד מהמשרדים. ישנם מעסיקים הדורשים חזרה מלאה למשרדים, אחרים מבקשים הגעה חלקית למספר ימים בשבוע, והסיבות לכך מגוונות: החל משינוי במיקום המשרדים בעקבות משבר הקורונה והעלויות הגוברות, ועד לצורך בשיתוף פעולה פיזי והגברת האנרגיה בצוות. נשאלת השאלה - האם זו דרישה לגיטימית או פגיעה בתנאי העבודה של העובדים?
בחודשים האחרונים אנחנו עדים לדרישות של מעסיקים רבים מעובדיהם לשוב לעבוד ממשרדי החברה. חלקם ליומיים או שלושה, וחלקם לכל שבוע העבודה.
חלק מהמעסיקים דורש לשוב לעבודה אל המשרדים, לעיתים מרוחקים מאלו הקודמים, כיוון ש"הקודמים" נזנחו עוד במשבר הקורונה או בשנה האחרונה נוכח העלויות שהאמירו.
חלק אחר מהמעסיקים דורש להתחיל להגיע לעבוד מהמשרד, כאשר בעבר כלל לא היה נהוג לעבוד בחלל משותף. זאת משום שהחברה גייסה כספים וגדלה או כי שדרת ההנהלה למדה כי בעבודה המשותפת פיזית נוצרת אנרגיה שבעבודה מהבית קשה להשיג, אם בכלל.
אז מה אתם אומרים – האומנם דרישה לגיטימית מעובדים או פגיעה בתנאי עבודתם?
מחקרים מראים שנוכחות פיזית במשרדים מגבירה משמעותית את תפוקת העבודה הודות לסיעור המוחות שמתאפשר (לרוב) יותר בקלות, וגם, אל נא נשכח, משום שהמצב הנפשי של העובד האינדיבידואלי משתפר עם יציאתו אל החוץ.
עמדתנו היא שברוב המקרים תהיה זו דרישה לגיטימית של מעסיקים לעבוד במשרדי החברה - בין שתהיה זו דרישה ראשונית להגיע למשרדים ובין דרישה לשוב אליהם לאחר פרק זמן כזה או אחר.
ומה לגבי הרעה מוחשית? המקור הראשוני שנמליץ לבדוק בהקשר זה הוא לא אחר מאשר הסכם העבודה. אם הסדרתם את מקום העבודה ואפילו השכלתם לציין שהוא עשוי להשתנות מפעם לפעם – חסכתם.
עם זאת, אם הסכם העבודה שותק, פה נמליץ לבחון את נסיבות השינוי: האם בעבר בוצעה עבודה מהמשרדים? האם השינוי הוא הדרגתי? האם מדובר בהחלטה שרירותית של העסק או מנומקת?. וכן, בנסיבות מסוימות שינוי כזה עלול להוות הרעה מוחשית.